עוד סיבה מצויינת לשתות קפה שחור

קצת עייפה היום, האדרנלין  נטש אותי, יום מנומנם משהו.

11.8.14

יחידות קפה שחור:1 נטול:4, כניסות לפייס:1 ,עמודים שקראתי : Bridget Jones mad about the boy 38,

ג'נק פוד: 3, מספר הסעות בהתנדבות: 5 , פקקים באותן הסעות: 2 (נחמה), תבשיל חדש: 0 (נשאר מאתמול)

ביום השני של החופש התעוררתי ב5:20 , כדי לרוץ בשדות של קיבוץ עינת עינת. ריצת שטח טובה כשברקע מספר מועט של צועדות קרביות, פחות מתריסר רוכבי אופניים, בקושי שני רצים. תוך כדי ריצה חולפת מחשבה: צריך חוק שיחייב את הרצים ללבוש חולצות/גופיות, המראה הלא מלבב מאט את הקצב.

אחר כך המשכתי לחדר כושר מאובזר ומודרך בפתח תקווה, בבית חולים בית רבקה. לקחתי את אמי לאימון על הליכון ולטיפול פיזיותרפיה. אמי שנפלה ונותחה לפני פסח מתקדמת לאיטה ושוקלת כמספר העמודים שקראתי היום. המחזה של המבוגרים שנלחמים לחזק את גופם מחמם את הלב , בהיתי בעתיד שלי אני חושבת,  אישה מכובדת לובשת חצאית פליסה וחולצה לבנה מנוקדת צועדת על הליכון והיא רק  בת  76.

נדמה שהעייפות נובעת גם מהיעדרותם של ילדיי מהבית. בדרך כלל התנועה כאן זורמת , חברים נכנסים ויוצאים, תבשיל על הכיריים, מכונת הכביסה סוחטת ורשרוש השקיות מהסופר גרם לי להבין שמישהו לא סיים את המשימה שלו היום.

איפה ילדיי אתן בטח שואלות: טבריה, אילת , נחשונית ואצל סבתא, וכשכולם כאן, אני מבקשת מסתור מהדרישות המסחררות: אמא מזגן, אמא אני רעב, אמא משעמם לי, אמא תגידי לו, אמא ואמא, מה עם אבא?

הבוקר, שקט, דממה. לא נדרשתי לדאוג לאף אחד, רק לעצמי. מבהיל לרגע אף על פי שיש באמתחתי תוכנית . דומה שהשכנים נטשו, רחוב רפאים. טוב אני מגזימה כי פתאום לשמוע:  אברהם בוא לכאן, מחזיר מהר למציאות.

הדיבר השני : מרשם לבית קפה לאחר ביקור בבית חולים.

סקרנית לגבי הדיבר השלישי ?