התפטרתי מהמטבח


אפשר להגיד שהתפטרתי מהמטבח. עד לפני  חודש  הייתי מכינה עשרה סוגי סלטים לכבוד שבת ואי אפשר להאשים אותי במרוקאיות יתר, עם כל חיבתי למרוקו , אני פשוט אוהבת את הקטע של המון סלטים.  נשבר לי, התחלתי לקנות אוכל לשבת. קשה להצביע על הנקודה המסויימת הזו שמיציתי בישולים! אשלם ואעשה עם הזמן שלי משהו אחר, חוץ מלהדיח כלים ולסדר את המקרר.

תוך כדי החלטתי להשתתף בתחרות "היורדת בגדול" ולקבל פידבקים מנועה האחיינית המקסימה על ההשקעה שלי בעצמי. האמת? עוד לא נרשמתי ולא נשקלתי. אתן בטח מה זה סקרניות ! בודאי חלקכן סבורות שההתעסקות במשקל ובמידות הגוף מיותרת, אני דוקא חושבת,  שזה סוג של נונשלנטיות  לא להתבונן על המימדים של הגוף, במיוחד אחרי שרופאת המשפחה שלי חופרת שהעשור שבין ארבעים לחמישים קריטי ויקבע איך נראה בטרימסטר האחרון לחיינו. לא תרצו להיראות חתיכות בגיל 80? 

יש מישהי שרוצה להיראות אלילה גם בגיל 70 וביקשה שאשתף בתפריט שלי. **אזהרת מסע - התפריט שלי לא תמיד עובד. הוא מחייך אליי  ביום א, כי אני שבעה מהשבת וקצת זועף כשאני עייפה, כי הג'נק פוד מנצח ! החלטתי מראש שהילדה שבי זקוקה לג'אנק מיד פעם.


מוכנות? להלן העקרונות שמנחים אותי : 
בוקר:  נס קפה ובעשר  פרי ויוגורט ו3-4 אגוזי מלך . אם אני ממש רעבה פרי נוסף.  
בבוקר של אחרי אימון: אני משקיעה סנדויץ חביתה וירקות כמו פעם .
בין אחת לשתיים: ארוחה שנארזה מראש בבית: פחמימה , חלבון, סלט/סלט עם טונה קנוי/מנשנשת שטויות עוגיות, סנדויץ לא מושקע. הבנתן את הרעיון.
בארבע: פרי או חטיף קטן או תמר ואגוזים וקפה שחור. 
ערב: סלט ירקות , חביתה , לבנה , קצת זיתים , בסופ"ש מפרגנת בכוס חד פעמית פלסטיק של טובורג, קטנה, תרגעו. 

השבוע גם התבוננתי בהרגלי האכילה שלי ומצאתי שלושה דברים סופר חשובים :
1. אם אני מתעצלת לקחת תיק אוכל מהבית, העוגיות, השתיה המתוקה והקינוחים קורצים, תכלס הם יותר טעימים.
2. היום צריך להיות מחולק להשכמה בנחת, עבודה פרודוקטיבית, מנוחה, תחביב/ בילוי . לנסות לדחוס דברים נוספים או לוותר על זמן לעצמך מכניס לסטרס ולאכילה מיותרת ביליב מי. 
3. צריך להתכוונן ולהתפלל בכל יום מחדש, להצלחת האתגר כי כל יום הוא עלום . במיוחד אצלנו הנשים, ההורמונים והרגשות לוקחים אותנו לכל מיני כיוונים ולפעמים במקום לעצור, לקחת נשימות מליאות גם באמצע היום , אנחנו אוכלות כדי לסתום רגשות וכן זה קרה לי השבוע.

עם כל זאת, רצתי היום בפעם הראשונה מזה מספר חודשים 12 ק״מ (תודה לבני, דורית וורד) וקניתי אוכל לשבת, אחרת איך אמצא זמן לכתוב וללכת לברית של חברה. 
שבוע טוב ותודה שאתן מלוות אותי בדרך. 

לפוסט הקודם עליתי במשקל
לשבוע השני של האתגר שמת לב שאת מנשנת בערב?
הרשמו כאן לעידכונים (במילה הירשם בצד שמאל)

תגובות

הוסף רשומת תגובה