מרתון פסח

שבוע עד ליל הסדר, המחשבה על מסובין סביב השולחן לא נהירה לי, טרם התבהרה לי התמונה. החלטתי שאני מתמודדת עם שלל המטלות , באמצעות הכתיבה, לשקף לעצמי ולשתף את מי שיקרא.
אין כאן אג'נדה ברורה ורשימה של מה הכי טוב, אולם לעקוב אחר הדברים החשובים באמת לפני הפסח, זה המניע. בפסח אני חסידת הraw food, בעיקר.  לא מטגנת מצות ושולחת את הילדים באלגנטיות לסבתות, לדודות ולשכנות שיטגנו להם מצות. בלי בושה . אני בכוונה תחילה רוכשת רק בקבוק שמן אחד , כדי לשמור על הכלל : מצות מטוגנות אצל סבתא, אצלי מתמקדים בחסה. (שם כולל למאכלים בריאים) היוצאת מן הכלל היא עוגיית הבוטנים .
העניין הוא כזה, לא אוהבת לחם עוני ואוכלת ממנו שיעור בליל הסדר. לשמחתי, זה מתכון בדוק לירידה במשקל של שניים שלושה קילו.  ועוגיית הבוטנים? מנסה להתאפק ולאכול רק אחת ליום, על פי רב מצליחה  עם כוס קפה שחור חזק ורותח.
השנה לא מתכננת  טיול וגם לא ספונטנית , מעדיפה לצעוד בחוף הים עם חברה, או לנסוע לדודתי בנתניה להנות מרוח קרירה לקראת ערב. 




השנה צריכה לקחת בחשבון שני משתנים שנוספו להכנות החג:  לתכנן היכן לרוץ ולבקר את אמי בבית חולים בית רבקה, שתבלה שם את רב החג , זאת בשל החלמה מניתוח. שברה את הרגל לפני שבועיים . אני לא בקיאה בהגדרת העצם שנשברה וגם לא נעתרתי לבקשת הרופאה לראות את צילום הרנטגן של העצם שהוחלפה. מה שכן, ראיתי את התפרים, כי בתפרים אני מבינה ולא מתרגשת. כל היתר, משאירה לבני המשפחה שיחלקו איתי את החוויה . 

מקווה לכתוב על חוויות מעצימות שקרו לי במהלך החודשים שנעדרתי מהבלוג ובעיקר, למצוא את נקודות האור לפני יציאת מצריים. 

אתמול התקיים מרתון פריז ואני גאה בקולגה לריצה,  יעל ינאי שהשתתפה והשיגה תוצאה מרשימה . מזכירה לעצמי שריצה שומרת על השפיות ומעיפה את החיים קדימה. 

תגובות

  1. מהירה ו"עצבנית" יקרה
    בכל אחד מאיתנו טבוע יצר המציצנות, בלוג הוא הדרך ה"חוקית" ביותר בה אנחנו יכולים לספק יצר זה.
    אני יושבת לי בעבודה, שניה לפני פסח, בלגאן היסטרי, המון עבודה, כולם רצים, הולכים , חוזרים, צועקים ורק אני יושבת עם חיוך ענק על הפרצוף – קוראת לי מהבוקר את הבלוג שלך עם כוס ענקית של נס קפה, לא משהו טריוואלי אצלי.
    לא מחסירה פוסט. מהיום הראשון ועד היום.
    הכתיבה הקולחת, הזורמת, השטף, הרצף, מטבעות הלשון... פאן פאן פאן...
    הקסמת אותי, ריגשת אותי, לפעמים גרמת לי להרהר במקביל אצלי, לחשוב, להיפתח, להתכנס, להזדהות ובעיקר לצחוק ולחייך.
    לא יאומן כמה כולנו דומים בבסיס.
    נראה לי שאני מתמכרת!

    יעל

    השבמחק
    תשובות
    1. יעל יקרה, כל כך כיף לי לקרא את התגובה שלך, בעצמך את כותבת כל כך יפה. עשית לי חשק להמשיך לכתוב ולכתוב.
      אני מסכימה שבסיס כולנו אותו הדבר , כמעט וי בכל אחד מאיתנו ניצוץ מיוחד שבא להיטיב עם הסובבים אותו. אני נהנית לרוץ איתך!
      תודה לך וחג פסח כשר ושמח:-) לך ולבני משפחתך

      מחק

הוסף רשומת תגובה