קבלת הודעה שנשארו לך 100 ימים לחיות מה תעשי?

במוצאי שבת בתי חזרה מהסניף ושאלה אותי אם כבר קניתי קבר.  עניתי לה שזאת תהיה הבעיה שלהם לא שלי . הבן שלי הוסיף:  "אמא ,  כבר כתבת צוואה?"  עניתי ,  שכל הרכוש שלי יתחלק שווה בשווה בין ארבעת ילדיי, בכדי שלא יצטרכו להתעסק עם  הבירוקטריה של אחרי . בתי הוסיפה : "מה עם דברי פרידה? לא תכתבי לנו?"  "סליחה" פקחתי עליה עין , "תעשו מה שאתם רוצים מבלי לפגוע באף אחד , זה מה שאני מלמדת אתכם!"  ואז גלשה השיחה לקצת בדיחותא על איך הגויים עושים הלוויות ומאפרים את המתים , עניתי להם, שזה לפחות ייחסך מהם, או ליתר דיוק מגיסתי סיגל. 



אני בסדר תודה לאל, השיחה הזו צצה משום מקום והזכירה לי ספר חדש בשם "מאה ימים של אושר" מאת פאוסטו בריצי .  הסתקרנתי , התחלתי לקרוא ועצרתי, החלטתי שלפני שאני קוראת את מה שהוא יעשה במאה הימים האחרונים לחייו, אכתוב  מה הייתי עושה לו נשארו לי מאה ימים לחיות. מוכנות?

חשבתי מייד על טיסה  לניו יורק, בלי שופינג לשם שינוי, פשוט טיסה במחלקת עסקים עם כל בני משפחתי, כדי להתעורר בבוקר לעיר סואנת וגועשת. דמיינתי שאני רצה בסנטרל פארק 10 ק"מ בכל יום, שולחת את הבגדים לכביסה במלון ומטיילת, כל היום. במחשבה שניה הבנתי שזה סוג של רצון עכשווי.  הייתי טסה בשמחה במקום לנקות לפסח .

מה עושה בן אדם,  כשמודיעים לו שנשארו לו 100 ימים לחיות?  בעיקר חשבון נפש נראה לי. הייתי מתחילה את הבוקר בכתיבה ומשאירה חותם, מדריך לחיים.  אני חושבת שזו הסיבה שאני כותבת , כדי להישאר נצחית. זו הצוואה הלא רשמית שלי.  בידיעה שנותרו עוד 99 יום, בודאי הייתי מתפללת לפני או אחרי הכתיבה, להיות קרובה לאלוקים, למות לא בייסורים.
אחרי הכתיבה והתפילה הייתי שותה קפה ממכונת אספרסו, כל יום בטעם אחר, ואוכלת עוגת גבינה או תפוחים ואחר כך נפגשת לקפה עם חברה/מישהו מהמשפחה, בלי להגיד את הסיבה.

אולי גם הייתי מטיילת, בעיקר בארץ, מבקרת את הכותל, קבר רחל, מצפינה לגולן, ואומרת שלום למכתשים במצפה רמון. לא הייתי קוראת כלום, בשביל מה להחכים, אם עוד מעט מתים?  הייתי יוצאת בערב להצגה כדי לצחוק, או לקונצרט של זמרים האהובים עליי, בכל פעם בלוקיישין אחר.  הייתי זורמת עם מה שיעלה בכתיבת הבוקר. הגיע היום האחרון, הייתי מעיפה את כולם מהבית, שילכו לפאב הקרוב ומחכה לפגוש את אלוקים.
רגע, למה לא לעשות את כל זה כבר היום? (חוץ מהיום האחרון).

טרם סיימתי לקרוא את הספר מזמינה אתכם לקרוא את "מאה ימים של אושר" מאת פאוסטו בריצי. 

תגובות

  1. מהממממת!! התרגשתי מכל מילה!!!

    השבמחק
  2. קראתי פעמיים והתפעמתי. תמשיכי לחלום ולהגיע רחוק

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה נירית, אאמץ את דברייך. פסח כשר ושמח!

      מחק

הוסף רשומת תגובה