תסכול על הסט

היא אם חד הורית , שהתגרשה בעשור הקודם. יש לה שתי נכדות בגילאי חמש ושלוש ונכד בגיל אחת עשרה, שמבלה בעיקר עם סבא שלו. אפשר לקרוא לה חד סבתאית, אם יש מונח כזה, כי הנכדות מבלות בעיקר איתה. בתה התגרשה כשמלאו לנכדה הקטנה שנתיים ומאז האם,  הבת והנכדות קשורות בעבותות. 

לאחרונה התגלעו חילוקי דעות בין האם לבתה ואלה בלטו היטב כשהגיעו אליי להצטלם. הרגשתי מתח באויר, הן איחרו והאמא נכנסה בסערה בלי תיק גב של ילדים, כמו שאני מכירה מהורים אחרים שסוחבים איתם חצי מהבית לצילומים . אפשר להניח שהם צודקים , כי מוצץ או שמיכי  הם פריטים שבדרך כלל מרגיעים ילד שיוצא ממגרש המשחקים הביתי שלו.



שיער מתבדר ברוח, גם סוג של תסכול


המטרה היתה להכין לסבתא השניה , שגרה בלונדון מזכרת לגיל שלוש , יש למשפחה טקס קבוע שלקראת הגיל הזה הם שולחים תמונות יפות לסבתא והיא בתמורה שולחת כרטיס טיסה, כך סיפרה לי הסבתא ולחשה , שאת ההלוואות על חתונת בתה היא עדיין משלמת . מתי הספקתי להתעדכן? כשהאמא לקחה את הקטנה לשירותים והסבתא  סידרה את השמלה של נכדתה הגדולה. היה נדמה שהגדולה יותר קשורה אליה. 

"טוב" אמרתי לשתיהן מי מצטלמת ראשונה? הסבתא החליטה לקחת את העניינים לידיים ואמרה לגדולה בואי תעמדי כאן והצביעה על המיקום . ילדה יפה שיער שטני וחיוך בישני  . לאחר מספר דקות של עידוד מצד שתיהן  בסגנון  "תעשי פוזה למצלימה כמו שהתכוננו בבית" פנתה האמא לסבתא  "אמא, אולי הגיע הזמן לצלם גם אותה?" והזיזה לעברי את הנכדה הקטנה , בונבונית עטורה בקשת ורודה ונעלי בלרינה מהממות. 

"מה שתחליטו", יש לנו זמן עניתי והוספתי שבשלב הראשון כדאי לצלם את שתיהן ביחד ואז להפריד בין שתי האחיות ואז הקטנה התחילה לבכות . "מה את בוכה" פנתה אליה הסבתא , תיכף תצטלמי . "פיפי" היא רקעה ברגליים. "אמא אולי תקחי אותה עכשיו לשירותים ואני אצטלם בינתיים" נשמע קול מן הצד . "טוב אם זה מה שאת חושבת" הסבתא לקחה אותה לשירותים, שוב . 

בינתיים ביקשה ממני האמא לצלם אותה לבד מספר תמונות ואז קראה לבתה הגדולה להצטרף אליה להצטלם. הילדה הנידה את ראשה לאות "לא" . "נו, אולי בכל זאת" חזרה הסבתא מהשירותים מנסה לשכנע את נכדתה להצטלם עם אמה. "אמא אל תתערבי , די את מפנקת את הילדה" הרעימה בקול וחייכה למצלמה לעוד מספר תמונות.

הזמנתי את הנכדה הקטנה להצטלם עם סבתא, חשבתי שזה ירגיע את העניינים ומצאתי שגם הנכדה הקטנה בכתה, אז הצעתי שתשחק בבית הבובות והיא לא רצתה . הצעתי שתתנדנד והיא התחבאה מאחורי סבתא. נגשתי לנכדה הגדולה שלא הפסיקה לבכות וגם היא התחבאה מאחורי סבתא.

חלפה בי מחשבה שישנם ילדים שלוקח להם זמן להתאקלם אז הצעתי חמש דקות הפסקה.   "אנחנו הולכות, זהו, אין לי כח יותר" אמרה האמא והסבתא ענתה "למה, עוד קצת בואי ננסה" . "הולכות עכשיו" אמרה האמא והרימה את הקטנה "ואמא די להתערב כבר" הוסיפה.

תסכול ומתח יכולים להופיע על סט הצילומים מסיבות מגוונות וגם סבתא שמנסה לגשר ולהרגיע  את בתה ואת נכדותיה. זה נגע בי, מאוד. הרצון של סבתא שלכולן יהיה טוב. בסופו של דבר שלחתי את התמונות והן היו מרוצות. תודה לאל.

היכונו לצילומי אביב, בדיוק בזמן שהילדים בחופשת פסח ואפשר לארגן אותם בנינוחות. 


תגובות