שלושה דברים שאילו ידעתי בגיל עשרים הייתי חוסכת המון

פוסט יומלדת
אילו הייתי בת עשרים עכשיו והייתי יודעת את מה שהילדים שלי יודעים בגיל הזה, הייתי משנה כמה דברים. לא, אני לא מתחרטת על שום דבר. אפילו לא על הכמעט קרחת שעשיתי בגיל עשרים. למזלי אין תיעוד של  קרקפתי המכוסחת, משקפי הארי פוטר וחצאית ארוכה עד הרצפה, שנתפרה משמלה של אמא שלי. חוסר טעם משווע שגורם לי לחייך היום. בגיל תשע עשרה כבר הייתי יתומה מאבא. לא נעים,  סופר עצוב ומטלטל.

היום חס וחלילה אם נוחתת על בן אדם טרגדיה הוא משתף, חושף וכואב עם כולם . מקבל המון עצות שאת חלקן הוא זורק לפח ומעט מאמץ. אני מתחמקת מכאב, לא מצלמת כאב, לא משתפת ובוכה לבד . זה מגיע משם, מגיל תשע עשרה ומהילדה שיצאה לעולם לשנת שירות לאומי מחוץ לראש העין, המעברה. עדיין מעברה בשנות השמונים,  אומנם מליאת חום ואהבה והשתתפות בתזמורת המנדולינות שלקחה אותי לכל מקום.  אבל,  לצאת לשנה ולגור עם חבורת בנות צוהלות שמחליפות בגדים אחת עם השניה ומתאפרות,  היה הלם תרבות בשבילי . למזלי מידת הנעליים שלי קטנה כך, שאף אחת לא יכלה לפלח את הנעליים שכל כך אהבתי מהתחנה המרכזית בתל אביב. חומות ומעוגלות מקדימה, סטייל צ'רלי צ'פלין. 

בתום אותה שנה אבי נפטר וביחד עם הזרם המשכתי לאוניברסיטה . אל תעשו את זה. קורה לכם משהו מטלטל, מכל סוג, משהו לא צפוי שמעכיר את נשמתכם, תעצרו. קחו חופש, תעכלו ותעזרו באחרים, כן, תשתפו בכאב אפילו במעט . האהדה של הרשתות החברתיות במקרים טרגיים מאוד מחבקת . כמובן שאני מאחלת לכם שתשתפו רק בשמחות. היי, לחייך J

איזה כיף יש לי יומלדת :-)

 אמהות - אני מכירה נשים שבגיל ארבעים היו בהריון, לאחר שני ילדים ויותר. אני מצדיעה לכן. זכיתי להיות אמא בגיל עשרים וארבע ואני רואה היום את האמהות הצעירות ולבי מתמלא . אלו שמבלות שעות עם הילדים . מוציאות מהגן , מקריאות ספר, לוקחות לחוג, מבשלות בריא. רגע תעצרו, גם אני עשיתי זאת אחד לאחד ולא שלחתי את ילדיי לבתי אומנה  . אני מדברת על תשומת הלב לדבר הזה שנקרא ילד. להתאמת הבגדים, לבחירת הספר, לפיקניק אינטימי בגינה ולדיוק בפרטים הקטנים. אני מעריצה שלכן ובמיוחד של בתי הדר . חולה עלייך.

ספורט - בגיל עשרים הלכתי להתעמל אצל אושיית השרירים נאוה בראל, הגעתי אליה  לאחר לידת בתי הבכורה , ניתוח קיסרי ראשון וגוף דואב . נאוה הביטה לכיוון שלי ואמרה :  "את צריכה לרדת עשרה קילו"  מאז אני מורעלת. היא כיסחה לנו את הצורה ולא ויתרה על שום תנועה. גם אחרי לידת בני השני הגעתי אליה לאחר ניתוח קיסרי והיא המשיכה כאילו אתמול : "ריקי את צריכה לרדת במשקל, לחזק שרירי בטן ולהפסיק עם הג'חנונים". היא כל כך צדקה ואני מודה לה . היום בנות העשרים הדקיקות, שאוכלות חסה ורבע יולדות וישר לפילאטיס, יוגה או הרמת משקולות ויש כאלה שגם רצות בגיל הזה.  אני התחלתי לרוץ בגיל ארבעים ואחת, המודעות לגוף בריא ואוכל מזין שוטפת את כולנו היום ודרך אגב, נאוה ממשיכה לאמן והבנות אצלה חטובות ולא מוותרות. הכי חשוב.

מטבח – סטורי אוף מיילייף .  יחסים אמביוולנטיים,  טוב, זה לפוסט אחר,  או שתקראו כאן.
מאחלת לכולנו שנאחז במשהו יותר גדול מאיתנו, בבורא עולם שמוביל אותנו בדיוק בשביל שמתאים לכל אחד מאיתנו .  מחכה להפתעות שבדרך.
ואתם?

תגובות

  1. מזל טוב ריקי יקרה !
    הרבה טוב עוד לפניך

    השבמחק
    תשובות
    1. אמן! תודה רבה ענתי יקרה

      מחק
    2. ריקי יקרה אין עלייך את כותבת מהלב כל כך מרגש אמיתי מצחיק והעיקר מרגש מאוד והציג את קורות חייך לכולם שאפו חברה אוהבת אותך מכל הלב מדהים

      מחק
    3. אוהבת אותך חברתי היקרה , שמחה שקראת ותודה על התגובה המרגשת.

      מחק
  2. מקסים,מרגש,קליל וכייפי.תענוג!!
    מזל טוב אהובה שלי עד 120 שנה של אושר,בריאות וצחוק מתגלגל🙏🏻❤

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה רבה , שכל הברכות יחולו עלייך!

      מחק
  3. ריקי, יפה אחת. נהדרת שאת. לרוץ את כבר רצה ועכשיו- עופי לאן שנפשך חפצה. מאחלת לך שתרגישי מלאות ושמחה. מזל טוב!

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה דרור מהממת, המברכת תתברך ! וניפגש בקרוב בעה :-)

      מחק
  4. ריקי מדהימה רגשת אותי❤🌷

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה